​

 

הם יועצים, דוחפים,

מתווכחים ומתחככים עם אלוהים

או בקרבתו.

הם משפיעים על עולמנו,

על גורלנו ועלינו

בדרכים שונות ועקלקלות, סתומות ובלתי נודעות.

 

הם, המוני המעלה, פועלים במרום

ואנחנו, יצורי המטה, מגששים בתהום,

מחפשים אותם כבחלום.

 

לגביהם קשה לדייק

מרוב תיאורים שונים ומשונים

שבודאי אינם מסתדרים ממש

עם דמיון הנשען על קורטוב של הגיון

וכאשר שלל התפקידים המגוונים המיוחסים להם

מעוררים תהייה ופליאה כאחת

הן בעליונים והן בתחתונים

וכל זאת למרות שיש ויכוח מתמשך ומתמיד

אם הם קיימים בכלל על אמת

או רק במשל.

 

מכל מקום מספר שמות בידינו לאותם המלאכים,

רובם ככולם שמות של גברים.

אכן, הכי מוכרים הם

מיכאל, גבריאל, אוריאל  ורפאל

אך ישנם עוד רבים וחשובים

בתלמוד, באגדות ובמדרשים.

ולפי הסיפורים,

ואולי אף לפי התחושה,

לעתים גם מבלי שנדע מי הם,

ומבלי שנוכל לפתח אתם שיחה

להסביר, להבהיר,

להתנצח, להתווכח,

הם שם בפמליה של מעלה

מעיזים להתערב לנו בחיים של מטה.

 

במה דברים אמורים?

 

הרי לפי הספורים פעמים יושבים המלאכים 

בהרכב אחד עם אלוהים

ודנים בענייני מטה ממש כמו בית דין

שתפקידו לשמוע, להכריע

וכן להשפיע

על עיצוב העולם,

וכל זאת בתוקף תפקידם.

אך הם המלאכים ביושבם כבית דין

אינם אמונים על המלאכה כיאות

כי אין להם שמץ של ניסיון אנושי

עלי אדמות.

הם אינם יודעים כיצד אנחנו מרגישים

ואין להם יכולת מינימלית

להזדהות

עם חוויות של בני ובנות האדם

כי הם כל כך שונים מאתנו

במהותם.

 

חיפשתי אני לתומי בספרות המסורתית

בין אותם שמות המלאכים

גם שמות של נשים

כי רציתי להזדהות

לפחות ברמה הזאת,

עם היצורים המופלאים

שעליהם מספרים.

 

מדוע מתנוססים השמות הגבריים

על אותם הדפים

המספרים על אודות המלאכים?

אולי מישהו חשב ששם גברי

הוא יותר אמיתי ביחס למלאך.

אולי חשבו שלא ניבהל

אם נחשוב שמלאכים גבריים

מתערבים לנו בתבל.

אבל אותי זה רק הרגיז.

 

וכי אין אפילו מלאך אחד דמוי נקבה?

ואם בכלל הייתה כזו בריה,

כיצד היינו מכנים אותה?

אני מצדי הייתי קוראת לה פייה

והייתי רוצה למצוא רמז לקיומה בפסוקי המקרא

לצד המלאכים האחרים המאוזכרים במספר לא קטן של פסוקים.

 

ובכן, חיפשתי עד שמצאתי שיש מסורת ידועה

לפיה למלאכים עיניים רבות מספור.

אם כן, בצבצה בי המחשבה

שיש לפחות רמז אחד,

ואפילו שם, במקרא

למלאך בדמות של אשה.

וכך התגלגלה במוחי אותה המחשבה:

 

לאמי קראו לאה

ועיניה היו חלשות

כעיניה של לאה

אשתו של יעקב אבינו,

עליה נאמר במקרא: "ועיני לאה רכות"

או אינו אלא: "ועיני לאה רבות?!"

אישה עם ראיה מיוחדת במינה,

בת בכורה ללבן, ואם ליהודה,

אולי היתה היא גם פייה -

ואם כן, אין ספק  שזו הפייה שאותי מלווה בדרך

כפי שמלווים המלאכים את בני האדם

מיום היוולדם ועד יום מותם

ואולי גם מעבר לכך.

 

אך פייה בשם לאה שהיא אחת ויחידה אינה מספיקה.

בוודאי יש עוד רמזים במקרא

למלאכים בדמות אשה…

חפשו והיוודעו…

הרי על תמר נאמר: "ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה".

יהודה חשבה לזונה אך כידוע הוא טעה.

"איה הקדשה" שאל יהודה, והוסיף:

"היא בעיניים על הדרך".

אך הוא לא ראה ולא ידע

למרות כל הרמזים

מי היא היתה ומדוע אליו נשלחה

להתערב בענייני מטה.

אז עוד כמה רמזים נחוצים עד שנבין שאפילו בעולם המלאכים

ישנן גם נשים…